ניתוח כריתת שקדים (Tonsillectomy) – מתי נדרש וכיצד הוא מתבצע?
השקדים הם צמד רקמות לימפה הממוקמות בלוע, ומהווים חלק ממערכת החיסון ("השומרים" בכניסה לדרכי הנשימה והעיכול). ברוב המקרים, השקדים מתפקדים כראוי. אולם, כאשר הם הופכים למקור לזיהומים חוזרים ונשנים, או כשהם גדלים יתר על המידה וחוסמים את הנשימה, הם הופכים מנכס לנטל בריאותי.
כמנהל מחלקה וכירורג מנוסה, ההחלטה על כריתת שקדים (בעיקר בילדים, אך גם במבוגרים) לא מתקבלת בקלות ראש. אנו נבצע את הניתוח רק כאשר התועלת הבריאותית ואיכות החיים הצפויה עולות בבירור על הסיכונים.
הסימנים לדלקת שקדים (Tonsillitis)
דלקת שקדים שכיחה בעיקר בילדים (גילאי 5-12) אך מופיעה גם במבוגרים. לרוב המקור הוא ויראלי (וירוס), אך לעיתים מדובר בחיידק (כגון סטרפטוקוקוס). התסמינים הקלאסיים כוללים:
-
כאב גרון חזק, המחמיר בבליעה ובדיבור.
-
חום גבוה וצמרמורות.
-
שקדים נפוחים ואדומים (לעיתים עם תפליט מוגלתי לבן).
-
נפיחות בבלוטות הלימפה בצוואר.
-
ריח לא נעים מהפה ושינוי בגוון הקול ("דיבור תפוח אדמה").
מתי נמליץ על ניתוח כריתת שקדים?
ישנן מספר התוויות (אינדיקציות) רפואיות ברורות לניתוח:
-
דום נשימה בשינה (חסימה נשימתית): הסיבה הנפוצה ביותר בילדים. שקדים מוגדלים ("שקדים נושקים") חוסמים את דרכי האוויר וגורמים לנחירות כבדות, נשימת פה, יקיצות מרובות והפסקות נשימה בשינה. מצב זה פוגע בהתפתחות, בריכוז ובגדילה.
-
דלקות חוזרות ("אנגינות"): מספר רב של דלקות בשנה המצריכות טיפול אנטיביוטי חוזר ונשנה ופוגעות בשגרת החיים.
-
מורסה (אבצס) בשקדים: הצטברות מוגלה הדורשת ניקוז, בעיקר אם התופעה חוזרת.
-
הליטוזיס (ריח רע): הצטברות כרונית של שיירי מזון ("אבני שקדים") הגורמת לריח פה קשה שאינו חולף.
מהלך הניתוח והגישה הכירורגית
הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה, דרך הפה, ללא חתכים חיצוניים וללא צלקות על העור. ישנן כיום מגוון טכניקות לביצוע הכריתה ("שיטה קרה" בסכין, "שיטה חמה" בדיאתרמיה, גלי רדיו ועוד). ככירורג מומחה, אני מתאים את השיטה הניתוחית באופן אישי למבנה האנטומי של המטופל ולמקרה הספציפי, במטרה למזער את הכאב ולהבטיח החלמה מיטבית.
החלמה, סיכונים ודגשים לבטיחות
לאחר הניתוח צפויה תקופת החלמה של כ-10 ימים, המלווה בכאב גרון (המוקל באמצעות משככי כאבים וכלכלה רכה וקרה כמו גלידות ויוגורטים).
הסיבוך המרכזי – דימום: חשוב לציין כמו בכל ניתוח, קיים סיכון לסיבוכים, כשהמשמעותי שבהם הוא דימום מאזור הניתוח. הדימום עלול להופיע עד 10 ימים לאחר הפרוצדורה ("דימום מאוחר").
-
איך מזהים? הופעת דם טרי (אדום) מהפה/אף או הקאה דמית.
-
מה עושים? במקרה של דימום או אפילו חשד לדימום – יש להגיע מיידית לחדר המיון הקרוב ביותר. במרבית המקרים נדרשת השגחה בלבד, אך לעיתים נדרשת פעולה לעצירת הדימום.
למרות הסיכונים, מדובר בניתוח שכיח מאוד עם אחוזי הצלחה גבוהים, המשפר בצורה דרמטית את איכות השינה והחיים של המטופל.
ד"ר שלמה מרחבי – מומחה אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צוואר מנהל מחלקת אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צוואר במרכז הרפואי זיו. בעל ניסיון עשיר בניתוחי בלוטת התריס, בלוטות הרוק, ניתוחי שקדים וכפתורים, וביופסיות ממיתרי הקול. משמש כאחראי הוראה ומדריך קליני לסטודנטים לרפואה באוניברסיטת בר אילן.
