כירורג ראש וצוואר עוסק באבחון, בירור וטיפול במחלות ובממצאים באזור הראש והצוואר, ובהם מחלות בלוטת התריס, בלוטות יותרת התריס, בלוטות הרוק, גושים ובלוטות לימפה בצוואר וגידולי ראש וצוואר. ד"ר שלמה מרחבי הוא מומחה באף אוזן גרון וכירורגיית ראש־צוואר ומנהל מחלקת אף אוזן גרון וכירורגיית ראש־צוואר במרכז הרפואי זיו. במסגרת עבודתו הוא עוסק באבחון ובטיפול כירורגי במחלות הראש והצוואר, ובפרט בניתוחי בלוטת התריס, יותרת התריס ובלוטות הרוק. חשוב לדעת שלא כל ממצא באזור הראש והצוואר מצריך ניתוח

קיבלתם תשובת אולטרסאונד של בלוטת התריס ובה מופיע הביטוי TI-RADS 3, ‏TI-RADS 4 או דירוג אחר? עבור מי שאינו עוסק בתחום, המספר שמופיע לצד הקשרית עלול להישמע כמו אבחנה בפני עצמה. בפועל, TI-RADS הוא כלי המסייע להעריך באופן מסודר את מאפייניה של קשרית בבלוטת התריס ולקבוע האם יש צורך במעקב בלבד או בבירור נוסף. הדירוג מבוסס על מאפייני הקשרית בבדיקת האולטרסאונד, ובהם ההרכב שלה, מידת האקוגניות, הצורה, הגבולות וממצאים נוספים. חשוב להבין כבר בתחילת הדרך: דירוג TI-RADS אינו אבחנה של סרטן.

המונח "קשרית היפואקוגנית" מופיע לא פעם בפענוח של אולטרסאונד בלוטת התריס, ולעיתים יוצר דאגה כבר בקריאה הראשונה של התוצאה. חשוב לדעת שקשרית היפואקוגנית אינה אבחנה בפני עצמה, ובוודאי שאינה מעידה בהכרח על גידול ממאיר. המונח מתאר את האופן שבו הקשרית נראית באולטרסאונד ביחס לרקמת בלוטת התריס שסביבה. כדי להבין את משמעות הממצא יש לבחון את הקשרית כחלק ממכלול רחב יותר של מאפייני האולטרסאונד, הגודל, הדירוג ההדמייתי והנתונים הרפואיים של המטופל. מה זה קשרית היפואקוגנית? באולטרסאונד, רקמות

אבחנה של סרטן בלוטת התריס מלווה כמעט תמיד בחשש עמוק, אך ברוב המקרים מדובר במחלה בעלת אחוזי ריפוי גבוהים מאוד. הטיפול הראשוני והנפוץ ביותר הוא ניתוח להסרת הגידול (כריתה חלקית או מלאה של הבלוטה). עם זאת, במקרים מסוימים, תאי הסרטן נודדים מעבר לגבולות הבלוטה ומגיעים אל בלוטות הלימפה הפזורות בצוואר. כאשר זה קורה, כבר לא מדובר רק בניתוח של בלוטת התריס עצמה – אלא נדרשת פעולה כירורגית רחבה ומורכבת יותר הנקראת דיסקציה צווארית (Neck Dissection), או בשמה הנוסף: "ניקוי בלוטות צוואר". נית

אחת השאלות השכיחות ביותר שעולות בפגישת הייעוץ לקראת ניתוח בלוטת התריס או בלוטת יותרת התריס היא: "דוקטור, האם הקול שלי ישתנה אחרי הניתוח?" החשש הזה טבעי לחלוטין. בלוטת התריס ממוקמת בצוואר, בסמיכות לעצבים עדינים האחראים על תפקוד מיתרי הקול. החשוב שבהם הוא העצב החוזר (Recurrent Laryngeal Nerve), האחראי על תנועת מיתרי הקול, ולכן הוא חיוני לדיבור, להפקת קול תקינה ולהגנה על דרכי הנשימה בזמן הבליעה. עם זאת, חשוב לדעת כי העצב החוזר אינו העצב היחיד המשפיע על איכות הקול. במהלך ניתוחי ב

נזלת כרונית היא אחת התלונות השכיחות והמטרידות ביותר ברפואת אף אוזן גרון בקרב האוכלוסייה המבוגרת. מטופלים רבים בני 60, 70 ואף 80 ומעלה מתארים מצב מתסכל שבו האף "מטפטף" ללא הרף. לא פעם מדובר בנזלת כרונית שקופה ומימית לחלוטין – תופעה שבה הצורך בממחטות הופך לכרוני, ותחושת הלחות הבלתי פוסקת מלווה את המטופל לאורך כל שעות היממה. למרות השכיחות הגבוהה של התופעה, קיימת נטייה מוטעית לחשוב שמדובר בחלק בלתי נפרד מתהליך ההזדקנות הטבעי שיש להשלים עימו. בפועל, הרפואה המודרנית מציעה כיום פתרו

מאת: ד"ר שלמה מרחבי – מומחה אא"ג וכירורגיית ראש וצוואר חסימת אף כרונית היא אחת התלונות השכיחות ביותר ברפואת אף־אוזן־גרון. מטופלים רבים מתארים קושי בנשימה אפית, גודש מתמשך, נחירות, הפרעות שינה, ירידה באיכות החיים ולעיתים גם עייפות כרונית ופגיעה בתפקוד היומיומי. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הגדלה של הקונכיות התחתונות באף (Inferior Turbinates). בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בטכנולוגיות הכירורגיות לטיפול בהגדלת קונכיות, כאשר אחת השיטות הבולטות והיעילות ביותר היא הקטנת קונכיו

בלוטת התריס, המוכרת גם כבלוטת התירואיד, היא איבר קטן בעל חשיבות ענקית הממוקם בקדמת הצוואר. הבלוטה פועלת כמעין "תרמוסטט" של הגוף והיא אחראית על ויסות חילוף החומרים, השפעה על קצב הלב, טמפרטורת הגוף, תפקוד מערכת העצבים ומערכות חיוניות נוספות. בתוך מכלול המחלות העלולות לפגוע בתפקוד הבלוטה, הופעה של גידולים שפירים נחשבת לתופעה שכיחה מאוד בקרב האוכלוסייה. לעיתים קרובות נגעים אלו מתגלים באופן אקראי לחלוטין במסגרת בדיקות הדמיה שבוצעו מסיבות אחרות, מה שמעלה לא פעם חשש אצל המטופלים. למ

רפואת אף אוזן גרון (אא״ג) מהווה את אחד התחומים המרכזיים והמורכבים ביותר ברפואה המודרנית. מדובר בתחום שיש לו השפעה ישירה ומשמעותית על איכות החיים, על התפקוד היומיומי ולעיתים אף על הישרדות המטופל. כאנשי מקצוע העוסקים בתחום, אנו יודעים כי מאחורי תסמינים שנראים שגרתיים לכאורה, כגון צרידות קלה, כאב גרון טורדני, סחרחורת או ירידה הדרגתית בשמיעה, עלולות להסתתר פתולוגיות מורכבות ולעיתים אף מסכנות חיים. מכאן נובעת החשיבות הקריטית של פנייה אל מומחה אף אוזן גרון לשם קבלת אבחון מדויק, מוק

הגילוי של נפיחות חדשה בצוואר הילד הוא רגע של דופק מהיר עבור כל הורה. המחשבות נודדות מיד לתרחישים הגרועים ביותר, אך חשוב לדעת: ברובם המכריע של המקרים, מדובר בתופעה שפירה, דלקתית או מולדת הניתנת לטיפול. עם זאת, צוואר הילד הוא "צומת" מורכב מבחינה אנטומית, וכל ממצא בו דורש התייחסות רצינית, שיטתית ומקצועית. כמנתח ראש וצוואר, המטרה שלי היא להעניק לכם את הכלים להבין מה אתם רואים, ומדוע הבירור אצלי במרפאה הוא קריטי. הגיאוגרפי של הצוואר: איפה נמצאת הגולה? המיקום של הממצא בצוואר הוא הר

זה קורה בדרך כלל בסיטואציות יומיומיות, במהלך המקלחת, בזמן חפיפת הראש, או תוך כדי מריחת קרם הגנה. פתאום, האצבעות נתקלות בממצא שלא היה שם קודם: בליטה קטנה, קשיחה או רכה, הממוקמת בעורף או בצידי הצוואר האחוריים. באותו רגע, המחשבות נודדות באופן טבעי לשאלות המעוררות דאגה: האם הממצא מסוכן? האם הוא יחלוף ללא התערבות? האם קיים קשר לכאבי גב או תסמינים אחרים? ככירורג ראש צוואר , אני פוגש מדי יום מטופלים המגיעים עם השאלה הזו בדיוק. החדשות המרגיעות הן שברוב המכריע של המקרים קיים הסבר רפו

מאת: ד"ר שלמה מרחבי – מומחה לאף אוזן גרון ומנתח ראש וצוואר גילוי של נפיחות חדשה בצוואר אצל ילדים או בני נוער מעורר באופן טבעי דאגה רבה בקרב ההורים. בעוד שהמחשבות הראשונות נודדות לעיתים לתרחישים מורכבים, ברוב המכריע של המקרים מדובר בממצאים שפירים הדורשים בירור מסדר וטיפול נכון. אחד הממצאים השכיחים ביותר בקרב ילדים ובני נוער הוא הציסטה הברנכיאלית (Branchial Cleft Cyst). במאמר זה נבין מהי הציסטה הזו, מדוע היא מופיעה דווקא בילדות או בגיל ההתבגרות, כיצד מאבחנים אותה, ולמה ישנה חשי

מאת: ד"ר שלמה מרחבי – מומחה לאף אוזן גרון ומנתח ראש וצוואר רבים מאיתנו מכירים את המושג "סידן גבוה בדם" או "ויטמין D נמוך", אבל ישנו שחקן מרכזי אחד, כמעט נסתר מהעין, שמרכז את כל הניהול של המינרלים בגופנו: הורמון ה-PTH. אם הגעתם לקרוא את המאמר הזה, סביר להניח שבבדיקת הדם האחרונה שלכם הופיע ערך חריג, או שהרופא שלכם העלה חשד לבעיה בבלוטת הפאראתירואיד (יותרת התריס). במאמר זה נעשה סדר: מהו ה-PTH, מה זה אומר כשהוא גבוה, איך מבצעים אבחנה מבדלת, ולמה לזהות של הרופא שבודק אתכם יש חשיב

נפיחות באזור הלסת, האוזן או מתחת ללשון היא תופעה שמעוררת חשש רב, ובצדק. בלוטות הרוק הן מערכת מורכבת החיונית לתפקוד היומיומי שלנו, אך כשהן נפגעות בין אם על ידי אבנים, דלקות או גידולים, האבחון דורש ידע כירורגי מעמיק. במדריך זה נסקור לעומק את כל מה שחשוב לדעת על הגידולים והפתולוגיות של בלוטות הרוק, מנקודת מבטו של כירורג ראש-צוואר . האנטומיה של מערכת הרוק: הרבה מעבר ללחות בפה כדי להבין מדוע מופיעה נפיחות, עלינו להכיר את המבנה האנטומי של המערכת. גוף האדם מצויד בשלושה זוגות של בלוט

הופעה של גוש או נפיחות באזור הצוואר מעוררת אצל רובנו חשש מיידי. הצוואר הוא אחד האזורים המורכבים והרגישים ביותר בגוף האדם; הוא מהווה "צומת דרכים" מרכזי המכיל כלי דם ראשיים, עצבים קריטיים, בלוטות הורמונליות ומערכות האחראיות על נשימה, בליעה ודיבור. כאשר מופיעה נפיחות בצוואר , בין אם מדובר ב נפיחות בצוואר צד שמאל או נפיחות בצוואר צד ימין , השאלה המרכזית היא תמיד: מתי מדובר בתגובה חיסונית תמימה ומתי זהו סימן אזהרה המחייב התערבות של כירורג ראש-צוואר? מהי בעצם נפיחות בצוואר? האנטומ

הופעת גוש או נפיחות בצוואר היא סיבה נפוצה מאוד לפנייה לרופא. במקרים רבים מדובר במצב של בלוטת לימפה מוגדלת בצוואר, מצב שיכול להיות קשור לזיהום פשוט, אך לעיתים מחייב בירור רפואי יסודי יותר. לעיתים הגוש מתגלה במישוש עצמי, ולעיתים הוא מתגלה במקרה בבדיקת אולטרסאונד צוואר. במצבים כאלה טבעי שעולות שאלות: מה גורם להגדלה? מתי זה לא מדאיג ומתי חשוב לבצע בירור מעמיק? מהן בלוטות לימפה ומה תפקידן? בלוטות הלימפה הן חלק מרכזי ממערכת החיסון. אלו מבנים קטנים הפזורים בצוואר, בבתי השחי ובמפשעו

סרטן הלשון נחשב לאחד הגידולים השכיחים ביותר בחלל הפה. למרות שמדובר במחלה בעלת השלכות משמעותיות על איכות החיים, אבחון מוקדם וגישה טיפולית נכונה מאפשרים כיום שיעורי ריפוי גבוהים במיוחד. כ מנתח ראש-צוואר האמון על טיפול בגידולי חלל הפה, אני פוגש מטופלים רבים המגיעים למרפאתי בעקבות ממצאים שונים. לעיתים מדובר בנגעים שפירים, אך במקרים אחרים נדרשת התערבות מהירה ומקצועית לטיפול במקרה של סרטן בלשון. הכלל הקליני החשוב ביותר בתחום זה הוא ערנות: כל נגע, פצע או שינוי ברקמת הלשון שאינו חול

גילוי קשרית (נודול) בבלוטת התריס הוא מצב שכיח מאוד באוכלוסייה. הודות לזמינותן של בדיקות אולטרסאונד מתקדמות, אנו מזהים כיום קשריות אצל חלק ניכר מהמטופלים. למרות שרוב הממצאים הללו הם שפירים, החשש מפני ממאירות מחייב בירור מדויק, אחראי ומבוסס ידע מקצועי. המטרה היא כפולה: מניעת החמצה של אבחנה ממאירה מחד, ומניעת ניתוחים מיותרים מאידך. בשנים האחרונות נכנסה לשימוש בדיקה גנטית פורצת דרך בשם אפירמה (Afirma) . בדיקה זו שינתה מן היסוד את אופן קבלת ההחלטות הרפואיות במקרים של קשריות בבלוטת

כאשר מאובחנת רמת סידן גבוהה בדם, הגורם השכיח ביותר הוא פעילות יתר של בלוטות יותרת התריס (הפאראתירואיד). מצב קליני זה, המכונה היפר-פאראתירואידיזם ראשוני, נגרם לרוב בשל בלוטה אחת קטנה המפרישה עודף הורמון ומשבשת את מאזן הסידן העדין בגוף. בעבר, הטיפול הניתוחי דרש חקירה רחבה של אזור הצוואר לסריקת כל ארבע הבלוטות. כיום, בזכות התקדמות משמעותית באמצעי ההדמיה ובטכניקות הכירורגיות, ניתן לבצע במקרים רבים ניתוח MIP (Minimally Invasive Parathyroidectomy) . זהו ניתוח זעיר-פולשני המאפשר הס

מטופלים רבים פונים לייעוץ רפואי בתחושת דאגה לאחר שגילו "בליטה ליד האוזן". לעיתים הממצא מתגלה באקראי בזמן גילוח, מריחת קרם פנים או בעקבות צילום שיניים שגרתי. המילה "גוש" מעוררת באופן טבעי חשש, אך חשוב לפתוח במסר מרגיע: רוב הגידולים בבלוטת הרוק התת-אוזנית (הפרוטיד) הם שפירים, ובמרבית המקרים ניתן לטפל בהם ביעילות ובבטיחות מרבית. מהי בלוטת הפרוטיד ומה תפקידה? בלוטת הפרוטיד היא הגדולה מבין בלוטות הרוק בגופנו. היא ממוקמת באזור הצוואר העליון, קדמית ומתחת לאפרכסת האוזן. תפקידה המרכזי