הגילוי של נפיחות חדשה בצוואר הילד הוא רגע של דופק מהיר עבור כל הורה. המחשבות נודדות מיד לתרחישים הגרועים ביותר, אך חשוב לדעת: ברובם המכריע של המקרים, מדובר בתופעה שפירה, דלקתית או מולדת הניתנת לטיפול. עם זאת, צוואר הילד הוא "צומת" מורכב מבחינה אנטומית, וכל ממצא בו דורש התייחסות רצינית, שיטתית ומקצועית. כמנתח ראש וצוואר , המטרה שלי היא להעניק לכם את הכלים להבין מה אתם רואים, ומדוע הבירור אצלי במרפאה הוא קריטי. הגיאוגרפי של הצוואר: איפה נמצאת הגולה? המיקום של הממצא בצוואר הוא ה

זה קורה בדרך כלל בסיטואציות יומיומיות, במהלך המקלחת, בזמן חפיפת הראש, או תוך כדי מריחת קרם הגנה. פתאום, האצבעות נתקלות בממצא שלא היה שם קודם: בליטה קטנה, קשיחה או רכה, הממוקמת בעורף או בצידי הצוואר האחוריים. באותו רגע, המחשבות נודדות באופן טבעי לשאלות המעוררות דאגה: האם הממצא מסוכן? האם הוא יחלוף ללא התערבות? האם קיים קשר לכאבי גב או תסמינים אחרים? כמנתח ראש וצוואר, אני פוגש מדי יום מטופלים המגיעים עם השאלה הזו בדיוק.  החדשות המרגיעות הן שברוב המכריע של המקרים קיים הסבר רפואי

מאת: ד"ר שלמה מרחבי – מומחה לאף אוזן גרון ומנתח ראש וצוואר גילוי של נפיחות חדשה בצוואר אצל ילדים או בני נוער מעורר באופן טבעי דאגה רבה בקרב ההורים. בעוד שהמחשבות הראשונות נודדות לעיתים לתרחישים מורכבים, ברוב המכריע של המקרים מדובר בממצאים שפירים הדורשים בירור מסדר וטיפול נכון. אחד הממצאים השכיחים ביותר בקרב ילדים ובני נוער הוא הציסטה הברכיאלית (Branchial Cleft Cyst). במאמר זה נבין מהי הציסטה הזו, מדוע היא מופיעה דווקא בילדות או בגיל ההתבגרות, כיצד מאבחנים אותה, ולמה ישנה חשיב

מאת: ד"ר שלמה מרחבי – מומחה לאף אוזן גרון ומנתח ראש וצוואר רבים מאיתנו מכירים את המושג "סידן גבוה בדם" או "ויטמין D נמוך", אבל ישנו שחקן מרכזי אחד, כמעט נסתר מהעין, שמרכז את כל הניהול של המינרלים בגופנו: הורמון ה-PTH. אם הגעתם לקרוא את המאמר הזה, סביר להניח שבבדיקת הדם האחרונה שלכם הופיע ערך חריג, או שהרופא שלכם העלה חשד לבעיה בבלוטת הפאראתירואיד (יותרת התריס). במאמר זה נעשה סדר: מהו ה-PTH, מה זה אומר כשהוא גבוה, איך מבצעים אבחנה מבדלת, ולמה לזהות של הרופא שבודק אתכם יש חשיבו

נפיחות באזור הלסת, האוזן או מתחת ללשון היא תופעה שמעוררת חשש רב, ובצדק. בלוטות הרוק הן מערכת מורכבת החיונית לתפקוד היומיומי שלנו, אך כשהן נפגעות בין אם על ידי אבנים, דלקות או גידולים, האבחון דורש ידע כירורגי מעמיק. במדריך זה נסקור לעומק את כל מה שחשוב לדעת על הגידולים והפתולוגיות של בלוטות הרוק, מנקודת מבטו של כירורג ראש-צוואר . האנטומיה של מערכת הרוק: הרבה מעבר ללחות בפה כדי להבין מדוע מופיעה נפיחות, עלינו להכיר את המבנה האנטומי של המערכת. גוף האדם מצויד בשלושה זוגות של בלוט

הופעה של גוש או נפיחות באזור הצוואר מעוררת אצל רובנו חשש מיידי. הצוואר הוא אחד האזורים המורכבים והרגישים ביותר בגוף האדם; הוא מהווה "צומת דרכים" מרכזי המכיל כלי דם ראשיים, עצבים קריטיים, בלוטות הורמונליות ומערכות האחראיות על נשימה, בליעה ודיבור. כאשר מופיעה נפיחות בצוואר , בין אם מדובר ב נפיחות בצוואר צד שמאל  או נפיחות בצוואר צד ימין , השאלה המרכזית היא תמיד: מתי מדובר בתגובה חיסונית תמימה ומתי זהו סימן אזהרה המחייב התערבות של כירורג ראש-צוואר? מהי בעצם נפיחות בצוואר? האנטומ

הופעת גוש או נפיחות בצוואר היא סיבה נפוצה מאוד לפנייה לרופא. במקרים רבים מדובר במצב של בלוטת לימפה מוגדלת בצוואר, מצב שיכול להיות קשור לזיהום פשוט, אך לעיתים מחייב בירור רפואי יסודי יותר. לעיתים הגוש מתגלה במישוש עצמי, ולעיתים הוא מתגלה במקרה בבדיקת אולטרסאונד צוואר. במצבים כאלה טבעי שעולות שאלות: מה גורם להגדלה? מתי זה לא מדאיג ומתי חשוב לבצע בירור מעמיק? מהן בלוטות לימפה ומה תפקידן? בלוטות הלימפה הן חלק מרכזי ממערכת החיסון. אלו מבנים קטנים הפזורים בצוואר, בבתי השחי ובמפשעו

סרטן הלשון נחשב לאחד הגידולים השכיחים ביותר בחלל הפה. למרות שמדובר במחלה בעלת השלכות משמעותיות על איכות החיים, אבחון מוקדם וגישה טיפולית נכונה מאפשרים כיום שיעורי ריפוי גבוהים במיוחד. כ מנתח ראש-צוואר האמון על טיפול בגידולי חלל הפה, אני פוגש מטופלים רבים המגיעים למרפאתי בעקבות ממצאים שונים. לעיתים מדובר בנגעים שפירים, אך במקרים אחרים נדרשת התערבות מהירה ומקצועית לטיפול במקרה של סרטן בלשון. הכלל הקליני החשוב ביותר בתחום זה הוא ערנות: כל נגע, פצע או שינוי ברקמת הלשון שאינו חול

גילוי קשרית (נודול) בבלוטת התריס הוא מצב שכיח מאוד באוכלוסייה. הודות לזמינותן של בדיקות אולטרסאונד מתקדמות, אנו מזהים כיום קשריות אצל חלק ניכר מהמטופלים. למרות שרוב הממצאים הללו הם שפירים, החשש מפני ממאירות מחייב בירור מדויק, אחראי ומבוסס ידע מקצועי. המטרה היא כפולה: מניעת החמצה של אבחנה ממאירה מחד, ומניעת ניתוחים מיותרים מאידך. בשנים האחרונות נכנסה לשימוש בדיקה גנטית פורצת דרך בשם אפירמה (Afirma) . בדיקה זו שינתה מן היסוד את אופן קבלת ההחלטות הרפואיות במקרים של קשריות בבלוטת

כאשר מאובחנת רמת סידן גבוהה בדם, הגורם השכיח ביותר הוא פעילות יתר של בלוטות יותרת התריס (הפאראתירואיד). מצב קליני זה, המכונה היפר-פאראתירואידיזם ראשוני, נגרם לרוב בשל בלוטה אחת קטנה המפרישה עודף הורמון ומשבשת את מאזן הסידן העדין בגוף. בעבר, הטיפול הניתוחי דרש חקירה רחבה של אזור הצוואר לסריקת כל ארבע הבלוטות. כיום, בזכות התקדמות משמעותית באמצעי ההדמיה ובטכניקות הכירורגיות, ניתן לבצע במקרים רבים ניתוח MIP (Minimally Invasive Parathyroidectomy) . זהו ניתוח זעיר-פולשני המאפשר הס

מטופלים רבים פונים לייעוץ רפואי בתחושת דאגה לאחר שגילו "בליטה ליד האוזן". לעיתים הממצא מתגלה באקראי בזמן גילוח, מריחת קרם פנים או בעקבות צילום שיניים שגרתי. המילה "גוש" מעוררת באופן טבעי חשש, אך חשוב לפתוח במסר מרגיע: רוב הגידולים בבלוטת הרוק התת-אוזנית (הפרוטיד) הם שפירים, ובמרבית המקרים ניתן לטפל בהם ביעילות ובבטיחות מרבית. מהי בלוטת הפרוטיד ומה תפקידה? בלוטת הפרוטיד היא הגדולה מבין בלוטות הרוק בגופנו. היא ממוקמת באזור הצוואר העליון, קדמית ומתחת לאפרכסת האוזן. תפקידה המרכזי

בלוטת התריס היא איבר קטן יחסית הממוקם בקדמת הצוואר, אך השפעתה על תפקוד הגוף כולו היא עצומה. היא אחראית על הפרשת הורמונים המווסתים את קצב חילוף החומרים, רמת האנרגיה, פעילות הלב, מצב הרוח ומשקל הגוף. כאשר מתפתחת דלקת בבלוטת התריס (Thyroiditis), האיזון העדין הזה עלול להשתבש, והתסמינים המופיעים בעקבותיו עשויים להיות מבלבלים ומדאיגים כאחד. מהי דלקת בבלוטת התריס? חשוב להבין כי דלקת בבלוטת התריס אינה מחלה אחת, אלא קבוצה של מצבים רפואיים בעלי גורמים שונים. ישנן דלקות המופיעות בעקבות

בלוטת התריס (התירואיד) היא איבר קטן הממוקם בקדמת הצוואר, אך השפעתה על המערכות הפיזיולוגיות היא מכרעת. הבלוטה אחראית על ייצור הורמונים המווסתים את קצב חילוף החומרים, תפקוד הלב, מאזן האנרגיה וטמפרטורת הגוף. כאשר הבלוטה פועלת ביתר ומפרישה כמות עודפת של הורמונים – מצב קליני המכונה היפרתירואידיזם  – נוצר חוסר איזון רב-מערכתי העלול להוביל לפגיעה משמעותית באיכות החיים ובבריאות המטופל. מאמר זה נועד להנגיש את המידע הרפואי אודות הסימנים הקליניים, דרכי האבחון והאפשרויות הטיפוליות, תוך ש

מאת: ד"ר שלמה מרחבי סידן (Calcium) הוא מהמינרלים החיוניים והדומיננטיים ביותר בגוף האדם. בעוד שרוב הציבור מקשר אותו לבריאות השלד והשיניים, תפקידיו הפיזיולוגיים רחבים בהרבה: הוא קריטי להתכווצות שריר הלב, להולכה עצבית תקינה, לתהליכי קרישת הדם ולפעילות אנזימטית רב-מערכתית. בשל חשיבותו, הגוף מקיים מנגנון ויסות הורמונלי הדוק השומר על רמת סידן בטווח צר מאוד. כאשר איזון זה מופר ורמת הסידן עולה מעל הערכים התקינים, נוצר מצב רפואי הנקרא היפרקלצמיה (Hypercalcemia) . מדובר בפתולוגיה שכיחה

מאת: ד"ר שלמה מרחבי תת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism) היא אחת ההפרעות האנדוקריניות השכיחות ביותר ברפואה המודרנית. על אף שכיחותה הגבוהה, במקרים רבים היא מאובחנת באיחור ניכר. הסיבה לכך טמונה באופיו ההדרגתי של המצב; הסימנים הקליניים מתפתחים באיטיות, לעיתים בצורה עדינה ולא ספציפית, ולכן מטופלים רבים מייחסים אותם לעייפות כרונית, סטרס, גיל או שינויים באורח החיים. כמנתח ראש-צוואר, אני פוגש לא מעט מטופלים המגיעים לבירור צווארי מסיבה אחרת לחלוטין, ובמהלך ההערכה הקלינית מתגלים

מאת: ד"ר שלמה מרחבי חלל הפה מהווה מערכת ביולוגית רגישה ומשמעותית, המשמשת כאינדיקטור מרכזי למצבו הבריאותי הכללי של המטופל. נגעים המופיעים על גבי הלשון, החיך או רירית הלחי נתפסים לעיתים קרובות כהפרעה חולפת, אך מבחינה רפואית, כל שינוי ברקמה מחייב בחינה קלינית יסודית. אחד הממצאים השכיחים בתחום זה הוא הפפילומה האוראלית (Oral Papilloma) – גידול אשר ברוב המכריע של המקרים מוגדר כשפיר, אך טומן בחובו משמעויות אבחנתיות רחבות. מהי פפילומה בחלל הפה? הפפילומה היא נגע אפיתליאלי המאופיין במר

מאת: ד"ר שלמה מרחבי בלוטת התריס (Thyroid Gland) היא איבר קטן בעל השפעה מכרעת על המערכת הפיזיולוגית כולה. הבלוטה, הממוקמת בקדמת הצוואר תחת הגרוגרת, אמונה על ייצור הורמונים חיוניים המווסתים את חילוף החומרים, רמת האנרגיה, קצב הלב, משקל הגוף ותפקודים רב-מערכתיים נוספים. על אף שהמונח עלול להישמע מדאיג, במקרים רבים מדובר במצב שפיר, אולם כזה המחייב הערכה רפואית יסודית ומעקב מקצועי. מהו גויטר ואילו גורמים מובילים להתפתחותו? המונח "גויטר" מתייחס להגדלה של בלוטת התריס ללא קשר לאטיולוגי

מטופלים רבים שואלים האם יש צורך במעקב, באיזו תדירות, ומתי נכון לפנות לכירורג ראש־צוואר להערכה נוספת. למרות שמרבית הקשריות אינן מסוכנות, מעקב נכון הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי האחראי. ד"ר שלמה מרחבי , מנהל מחלקת אף אוזן גרון וכירורגיית ראש־צוואר במרכז הרפואי זיו, מרצה בפקולטה לרפואה ואחראי הוראה ומדריך קליני של סטודנטים לרפואה באוניברסיטת בר אילן, עוסק מזה שנים רבות באיבחון, טיפול ומעקב אחר מטופלים עם קשריות בבלוטת התריס. ניסיונו הקליני הרחב מאפשר גישה מדויקת ומאוזנת, המשל

אחד הסיכונים הידועים בניתוח בלוטת התריס הוא פגיעה בעצב החוזר (Recurrent Laryngeal Nerve), העצב האחראי על תנועת מיתרי הקול. מטופלים רבים השוקלים ניתוח בלוטת התריס שואלים בצדק: מה הסיכון לצרידות? וכיצד ניתן לצמצם אותו? שמירה על שלמות העצב החוזר מהווה אבן יסוד בביצוע בטוח של ניתוחי בלוטת התריס. פגיעה בעצב עלולה להוביל לדיספוניה (צרידות) משמעותית, הפרעת בליעה ואף פגיעה נשימתית במקרים דו־צדדיים. לכן, כל שלב בניתוח מחייב תכנון מוקדם, היכרות מעמיקה עם האנטומיה וטכניקה עדינה המבוצעת

בדיקת אולטרסאונד צוואר, ובפרט אולטרסאונד בלוטת התריס, הפכה בשנים האחרונות לכלי מרכזי באבחון מחלות באזור הראש והצוואר. יותר ויותר מטופלים שואלים האם ניתן לבצע את הבדיקה ישירות אצל כירורג ראש־צוואר, ומה היתרון בכך שהרופא המטפל מבצע את ההדמיה בעצמו כחלק מהבדיקה הקלינית. בעשורים האחרונים חלה התקדמות דרמטית ביכולת ההדמיה של אזור הראש והצוואר, אך אחת המהפכות המשמעותיות מתרחשת דווקא בתוך חדר הבדיקה עצמו: שילוב אולטרסאונד צוואר כחלק בלתי נפרד מהבדיקה הפיזיקלית שמבצע מנתח ראש־צוואר. ה