גילוי של "קשרית" (Nodule) בבלוטת התריס הוא אחד המצבים השכיחים ביותר באנדוקרינולוגיה ובכירורגיית ראש-צוואר. למעשה, מחקרים מראים כי בביצוע בדיקות אולטרסאונד ברזולוציה גבוהה, ניתן למצוא קשריות אצל כ-50% מהאוכלוסייה הבוגרת. עבור המטופל, הרגע בו הרופא מבשר שיש "גוש בצוואר" הוא רגע מלחיץ המלווה בחוסר ודאות. כמנהל מחלקה המטפל במקרים אלו מדי יום, חשוב לי לעשות סדר במידע: מהי המשמעות האמיתית של הממצא? כיצד אנו כרופאים מדרגים את רמת הסיכון? ומתי באמת נדרשת התערבות כירורגית? מהי קשרית ו

תחום האונקולוגיה של הראש והצוואר (Head and Neck Oncology) מאגד בתוכו מגוון רחב של גידולים המתפתחים באיברים השונים באזור זה, לרבות הגרון, בלוטת התריס, בלוטות הרוק, הלשון והלוע. אבחון מדויק ומוקדם הוא המפתח לריפוי, והטיפול המודרני משלב כירורגיה מדויקת עם טכנולוגיות מתקדמות לשימור איברים ותפקוד. מטרת מאמר זה היא לספק מידע רפואי מקיף על סוגי הממאירות הנפוצים, נורות האזהרה המחייבות בדיקה, ותהליך הטיפול המקובל. סוגי הממאירות הנפוצים באזור הצוואר גידולי ראש-צוואר נחלקים למספר קטגורי

ניתוח לכריתת בלוטת התריס (Thyroidectomy) הוא הליך כירורגי שכיח ובטוח, המבוצע במטרה לטפל במגוון מצבים רפואיים, החל מקשריות שפירות וזפק (Goiter) ועד לגידולים ממאירים. מטרת מאמר זה היא לפזר את הערפל סביב תקופת ההחלמה, ולספק מידע רפואי מקיף על הצפוי לכם בימים, בשבועות ובחודשים שלאחר הניתוח, מתוך הניסיון הקליני שנצבר במחלקה ובמרפאה. שלב ראשון: 24 עד 48 השעות הראשונות (אשפוז ושחרור)  מיד לאחר הניתוח, המטופל מועבר לחדר התאוששות ומשם למחלקה. בשעות אלו הצוות הרפואי מנטר מספר מדדים קרי

בדיקת אנדוסקופיה באמצעות סיב אופטי גמיש (Fiberoptic Endoscopy) היא אחת הבדיקות החשובות והשכיחות ביותר ברפואת אף אוזן גרון מודרנית. בדיקה זו מאפשרת לרופא לקבל תמונה ברורה, חדה ובזמן אמת של איברים פנימיים שאינם ניתנים לצפייה בבדיקה רגילה, כגון חלל האף האחורי, הלוע, בסיס הלשון ומיתרי הקול. מטרת מאמר זה היא להסביר את מהלך הבדיקה, הסיבות לביצועה והמידע הרפואי שניתן להפיק ממנה. מתי נדרשת בדיקת סיב אופטי? הרופא ימליץ על ביצוע הבדיקה כאשר יש צורך בבירור מעמיק של תלונות הקשורות לדרכי