ירידה ברמת הסידן אחרי ניתוח בלוטת התריס: למה זה קורה ואיך מטפלים?
- shlomo-merchavy
- 21 בינו׳
- זמן קריאה 2 דקות
ירידה ברמת הסידן בדם (היפוקלצמיה) היא תופעה מוכרת שעשויה להתרחש לאחר ניתוח לכריתה מלאה של בלוטת התריס. הסיבה לכך אינה קשורה לבלוטת התריס עצמה, אלא ל-4 בלוטות זעירות הנקראות "בלוטות יותרת התריס" (פרא-תירואיד) הצמודות אליה מאחור ואחראיות על וויסות הסידן בגוף. במהלך הניתוח, בלוטות אלו עלולות לעבור "הלם" זמני או שאספקת הדם אליהן מופרעת קלות, מה שגורם להן להפסיק לתפקד לזמן קצר. התסמין העיקרי שהמטופל ירגיש הוא נימול (תחושת נמלים) בקצות האצבעות או סביב השפתיים. חשוב להרגיע: ברוב המוחלט של המקרים מדובר במצב זמני וחולף. הטיפול הוא פשוט ויעיל – נטילת כדורי סידן וויטמין D למשך תקופה קצרה, עד שהבלוטות מתאוששות וחוזרות לפעילות עצמאית מלאה.
האנטומיה העדינה של הצוואר
כדי להבין מדוע רמת הסידן יורדת, צריך להכיר את "השכנים" של בלוטת התריס. מאחורי הבלוטה מסתתרות ארבע בלוטות קטנטנות, בגודל של גרגר עדשה, הנקראות בלוטות יותרת התריס (Parathyroid). למרות גודלן הזעיר, יש להן תפקיד קריטי: הן מפרישות הורמון (PTH) השומר על רמת סידן תקינה בדם, החיונית לפעילות השרירים והעצבים.
בניתוח להסרת בלוטת התריס, המנתח חייב להפריד בעדינות רבה את הבלוטות הללו מבלוטת התריס ולהשאירן בגוף. עקב מיקומן הצמוד והרגישות שלהן, לעיתים עצם המניפולציה הניתוחית גורמת להן ל"טראומה קלה" או להלם זמני (Stunning), והן מפסיקות להפריש את ההורמון למשך מספר ימים או שבועות.
מה מרגישים? (תסמינים)
ברוב המקרים, הירידה בסידן מתרחשת ב-24 עד 48 השעות הראשונות לאחר הניתוח. זו הסיבה שאנו משאירים מטופלים להשגחה בבית החולים ומבצעים בדיקות דם יזומות. אם רמת הסידן יורדת כשהמטופל בבית, התחושות האופייניות יהיו:
נימול או עקצוץ: בעיקר בקצות אצבעות הידיים והרגליים, או סביב השפתיים.
התכווצויות שרירים: במקרים בהם הרמה יורדת משמעותית ללא טיפול, ייתכנו התכווצויות שרירים בלתי רצוניות (בעיקר בכפות הידיים).
חשוב לדעת: תחושות אלו הן "נורות אזהרה" של הגוף. הן אינן מסוכנות כשלעצמן אם מטפלים בהן בזמן, והן נעלמות במהירות לאחר נטילת הטיפול.
הטיפול: פשוט, יעיל וזמני
החדשות הטובות הן שהטיפול במצב זה הוא קל מאוד ואינו דורש פרוצדורות מורכבות. הטיפול מתבסס על החזרת הסידן החסר לגוף בצורה חיצונית:
כדורי סידן: לעיתים במינון גבוה מהרגיל בימים הראשונים.
ויטמין D (אלפא D3): תוסף המסייע לסידן להיספג בגוף ביעילות (שכן ללא ההורמון של הבלוטות, הגוף מתקשה לספוג סידן מהמזון).
אנו מנחים את המטופלים ליטול את הכדורים ולבצע בדיקות דם למעקב. ככל שרמת הסידן מתייצבת, אנו מורידים את המינון בהדרגה עד להפסקה מלאה של התרופות.
מניעה וניסיון כירורגי
המפתח למניעת ירידה קבועה ברמת הסידן טמון במיומנות הכירורגית. אחת המטרות המרכזיות שלי בניתוח היא זיהוי ושימור בלוטות יותרת התריס ואספקת הדם שלהן. אני משתמש בטכניקות עדינות (מיקרו-כירורגיה) ומשקפי הגדלה כדי לאתר את הבלוטות הזעירות ולשמור עליהן מכל משמר.
הסטטיסטיקה לטובתכם: בידיים מיומנות, הסיכון לפגיעה קבועה בבלוטות (שתחייב נטילת סידן לכל החיים) הוא נמוך מאוד ונדיר. רוב המוחלט של המטופלים החווים ירידה בסידן, חוזרים לתפקוד מלא ותקין תוך זמן קצר.
ירידה ברמת הסידן היא תופעת לוואי מוכרת וצפויה, שאנו ערוכים אליה היטב. היא אינה צריכה לעורר בהלה, שכן הטיפול בה זמין, פשוט ומאפשר חזרה מהירה לשגרה מלאה ללא תסמינים.
ד"ר שלמה מרחבי – מומחה אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צוואר מנהל מחלקת א.א.ג וכירורגיית ראש צוואר במרכז הרפואי זיו. אחראי הוראה ומדריך קליני בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר אילן. מבצע באופן שגרתי ניתוחי כריתת בלוטת התריס (מלאה וחלקית) תוך דגש על שימור בלוטות יותרת התריס ועצבי הקול.
תגובות