כריתה מלאה של בלוטת התריס (Total Thyroidectomy): מתי נדרשת ואיך נראים החיים אחריה?
- shlomo-merchavy
- 21 בינו׳
- זמן קריאה 3 דקות
כריתה מלאה של בלוטת התריס היא ניתוח שבו מסירים את כל רקמת הבלוטה (שתי האונות והגשר המחבר ביניהן). הליך זה נדרש בדרך כלל במקרים של סרטן בלוטת התריס, כאשר ישנו חשד גבוה לממאירות בשני צדי הבלוטה, או במצבים שפירים שבהם הבלוטה מוגדלת מאוד (זפק רב-קשרי) ולוחצת על קנה הנשימה והוושט. המשמעות העיקרית של הניתוח עבור המטופל היא הצורך בנטילת טיפול תרופתי קבוע: מכיוון שהגוף מפסיק לייצר את הורמון התירואיד באופן עצמאי, יש ליטול כדור אחד ביום (תחליף הורמונלי) לכל החיים. חשוב להרגיע ולהדגיש: התחליף התרופתי זהה לחלוטין להורמון הטבעי, ומאפשר איכות חיים מלאה, רגילה ופעילה ללא מגבלות. הניתוח עצמו מבוצע בטכניקות מתקדמות לשמירה על עצבי הדיבור והאסתטיקה הצווארית, וההחלמה ממנו נחשבת למהירה.
המצבים הרפואיים המחייבים כריתה מלאה
ככירורג ראש-צוואר, השאיפה הראשונית שלי היא תמיד לשמר איברים ככל הניתן. עם זאת, ישנם מצבים רפואיים בהם כריתה מלאה היא הטיפול הבטוח והנכון ביותר כדי להבטיח את בריאות המטופל ולמנוע סיבוכים עתידיים.
ההחלטה על כריתה מלאה מתקבלת לרוב במקרים הבאים:
סרטן בלוטת התריס: ברוב סוגי הממאירות (כגון סרטן פפילרי או מדולרי), או כאשר הגידול גדול או מפושט, כריתה מלאה היא הדרך היעילה ביותר להסיר את המחלה ולאפשר מעקב אונקולוגי מדויק בעתיד (באמצעות בדיקת דם פשוטה למדד התירוגלובולין).
זפק רב-קשרי (Multinodular Goiter): מצב בו הבלוטה כולה מלאה בקשריות (גושים) וגדלה לממדים היוצרים לחץ פיזי על קנה הנשימה (קשיי נשימה) או על הוושט (קשיי בליעה), ולעיתים גם עיוות אסתטי בולט של הצוואר.
פעילות יתר שאינה ניתנת לאיזון (מחלת גרייבס): במקרים נדירים יותר, כאשר הבלוטה פועלת ביתר קיצוני ואינה מגיבה לתרופות או לטיפול ביוד רדיואקטיבי, ניתוח הוא הפתרון הדפיניטיבי.
החיים ללא בלוטת התריס: פשוט יותר ממה שחושבים
אחת השאלות הראשונות שמטופלים שואלים אותי בחשש היא: "איך אפשר לחיות בלי הבלוטה?". התשובה היא מעודדת מאוד. להבדיל מאיברים אחרים, את תפקידה של בלוטת התריס קל מאוד לחקות. הטיפול הוא נטילת כדור אחד בבוקר (למשל יוטירוקס או סינתרואיד). הכדור מכיל בדיוק את אותו ההורמון שהבלוטה ייצרה. לאחר תקופת התאמה קצרה של המינון, המטופל חי חיים רגילים לחלוטין – עובד, מתעמל, אוכל ומטייל – ללא שום תחושת חולי או מגבלה.
מהלך הניתוח: דיוק, בטיחות ואסתטיקה
ניתוח כריתה מלאה דורש מיומנות כירורגית גבוהה והבנה אנטומית מעמיקה, שכן אנו פועלים בסביבה עדינה וצפופה. כמנהל מחלקה המבצע ניתוחים אלו בשגרה, הדגש שלי הוא על שלושה פרמטרים קריטיים:
1. שמירה על עצבי הקול
בצמוד לבלוטת התריס, משני צידיה, עוברים "העצבים החוזרים" (Recurrent Laryngeal Nerves) האחראים על תנועת מיתרי הקול והדיבור. הפגיעה בהם היא נדירה בידיים מנוסות, אך אנו נוקטים משנה זהירות ומשתמשים בטכנולוגיית ניטור עצבי (Nerve Monitoring) המאפשרת לנו לזהות את העצב בזמן אמת ולשמור על תפקודו המלא.
2. שמירה על בלוטת יותרת התריס (פרא-תירואיד)
מאחורי בלוטת התריס מסתתרות ארבע בלוטות זעירות (בגודל עדשה) האחראיות על משק הסידן בגוף. המטרה בניתוח היא להפריד אותן בעדינות מבלוטת התריס ולהשאירן במקומן עם אספקת דם תקינה, כדי למנוע ירידה ברמות הסידן לאחר הניתוח.
3. התוצאה האסתטית
הניתוח מבוצע דרך חתך רוחבי בבסיס הצוואר. אני מקפיד לבצע את החתך בתוך "קפל צווארי" טבעי, ולהשתמש בטכניקות תפירה פלסטיות מתקדמות (לעיתים ללא תפרים חיצוניים כלל), כך שלאחר ההחלמה הצלקת מיטשטשת וכמעט אינה נראית לעין.
החלמה וחזרה לשגרה
ההתאוששות מהניתוח היא בדרך כלל מהירה. האשפוז נמשך כ-24 עד 48 שעות, בעיקר לצורך השגחה ומעקב אחר רמות הסידן בדם. רוב המטופלים חוזרים לפעילות ביתית מלאה תוך ימים ספורים ולשגרה מלאה תוך כשבועיים.
כריתה מלאה של בלוטת התריס היא הליך רפואי משמעותי אך בטוח מאוד, המהווה במקרים רבים את הפתרון המוחלט לבעיה ממנה סבל המטופל. עם ניהול נכון בידיים מיומנות וטיפול תרופתי פשוט לאחר מכן, איכות החיים נשמרת במלואה.
ד"ר שלמה מרחבי – מומחה אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צוואר מנהל מחלקת א.א.ג וכירורגיית ראש צוואר במרכז הרפואי זיו. אחראי הוראה ומדריך קליני בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת בר אילן. בעל ניסיון עשיר בניתוחי בלוטת התריס (תירואיד), יותרת התריס (פרא-תירואיד), בלוטות הרוק וכירורגיה אונקולוגית.
תגובות