פתח דבר מאת ד"ר שלמה מרחבי "מטופלים רבים מגיעים אלי עם חשש מובן – לא מהניתוח עצמו, אלא מהחיים שאחריו. השאלות על שינויים בקול, על רמת הסידן ועל התלות בתרופות הן חלק בלתי נפרד מההכנה לניתוח. חשוב לי להבהיר: רוב התופעות שלאחר הסרת הבלוטה הן זמניות וחולפות, ואלו הדורשות התייחסות קבועה ניתנות לאיזון מלא בעזרת ליווי מקצועי. הידע המוקדם שריכזתי כאן נועד לעזור לכם להבין את תהליך ההחלמה ולנהל אותו בצורה רגועה ובטוחה." תהליך ההתאוששות לאחר הסרת הבלוטה הוא בדרך כלל מהיר, אך הגוף עובר שי

פתח דבר מאת ד"ר שלמה מרחבי "ככירורג ראש צוואר, אני מודע לכך שמעבר להצלחה הרפואית של הניתוח, למטופלים שלי חשובה מאוד גם התוצאה האסתטית. הצוואר הוא אזור גלוי, וצלקת בולטת עלולה להוות תזכורת יומיומית לניתוח. הגישה הטיפולית שלי משלבת בין דיוק כירורגי לבין הקפדה על אסתטיקה גבוהה. אני מאמין שצלקת היא לא 'גזירת גורל', תכנון נכון של החתך, שימוש בטכניקות סגירה מתקדמות וליווי המטופל בשלבי ההחלמה, מאפשרים להגיע לתוצאה שבה הצלקת הופכת כמעט לבלתי נראית." החשש מהופעת צלקת אחרי ניתוח בלוטת

פתח דבר מאת ד"ר שלמה מרחבי "גילוי של נפיחות או גוש חדש באזור הצוואר הוא אירוע שמעורר דאגה אצל כל אדם. ככירורג ראש צוואר, אני נתקל במקרים אלו מדי יום, וחשוב לי להבהיר בפתח הדברים: ברוב המקרים, גושים בצוואר הם ממצאים שפירים – כמו קשריות לימפה מוגדלות עקב דלקת או ציסטות מולדות. עם זאת, הצוואר הוא אזור אנטומי מורכב המכיל את בלוטות הרוק, בלוטת התריס, כלי דם וקשריות לימפה. לכן, כל גוש שאינו חולף תוך זמן קצר מחייב בירור רפואי יסודי. המטרה שלנו היא להבין את מקור הגוש במהירות ובדיוק,

פתח דבר מאת ד"ר שלמה מרחבי "אבחנה של גידול בבלוטת התריס היא רגע מטלטל עבור כל אדם. המחשבות הראשונות נודדות לרוב אל הלא נודע ואל החשש מהליכים כירורגיים מורכבים. הניסיון שלי כמנהל מחלקה וככירורג ראש צוואר לימד אותי שהכלי הטיפולי החשוב ביותר, עוד לפני הניתוח עצמו, הוא הידע. אני מאמין ששותפות מלאה בין הרופא למטופל, המבוססת על הבנה של שלבי הטיפול והסרת אי-הוודאות, היא המפתח להצלחה. בחרתי לרכז כאן עבורכם את התשובות לשאלות הבוערות ביותר שעולות בחדר הבדיקה, כדי שתוכלו להגיע לתהליך הט

ירידה ברמת הסידן בדם (היפוקלצמיה) היא תופעה מוכרת שעשויה להתרחש לאחר ניתוח לכריתה מלאה של בלוטת התריס. הסיבה לכך אינה קשורה לבלוטת התריס עצמה, אלא ל-4 בלוטות זעירות הנקראות "בלוטות יותרת התריס" (פרא-תירואיד) הצמודות אליה מאחור ואחראיות על וויסות הסידן בגוף. במהלך הניתוח, בלוטות אלו עלולות לעבור "הלם" זמני או שאספקת הדם אליהן מופרעת קלות, מה שגורם להן להפסיק לתפקד לזמן קצר. התסמין העיקרי שהמטופל ירגיש הוא נימול (תחושת נמלים) בקצות האצבעות או סביב השפתיים.  חשוב להרגיע: ברוב המ

כריתה מלאה של בלוטת התריס היא ניתוח שבו מסירים את כל רקמת הבלוטה (שתי האונות והגשר המחבר ביניהן). הליך זה נדרש בדרך כלל במקרים של סרטן בלוטת התריס, כאשר ישנו חשד גבוה לממאירות בשני צדי הבלוטה, או במצבים שפירים שבהם הבלוטה מוגדלת מאוד (זפק רב-קשרי) ולוחצת על קנה הנשימה והוושט. המשמעות העיקרית של הניתוח עבור המטופל היא הצורך בנטילת טיפול תרופתי קבוע: מכיוון שהגוף מפסיק לייצר את הורמון התירואיד באופן עצמאי, יש ליטול כדור אחד ביום (תחליף הורמונלי) לכל החיים. חשוב להרגיע ולהדגיש:

כריתה חלקית של בלוטת התריס (הנקראת גם כריתת אונה או המי-תירואידקטומיה) היא הליך כירורגי שבו מסירים רק את מחצית הבלוטה – האונה שבה נמצא הממצא החשוד או הגוש המפריע – תוך השארת האונה השנייה הבריאה במקומה. ניתוח זה מתבצע לרוב כאשר ישנו גוש (קשרית) שטיבו אינו ברור, או במקרה של גוש שפיר גדול הלוחץ על הקנה והוושט. היתרון הגדול של כריתה חלקית על פני כריתה מלאה הוא הסיכוי הגבוה לשמר את התפקוד ההורמונלי הטבעי של הגוף: ברוב המקרים, האונה שנותרה מסוגלת לייצר מספיק הורמונים עבור הגוף כולו

תקציר:  נפיחות בבלוטת הרוק (לרוב בבלוטת הפרוטיד ליד האוזן, או בבלוטת תת-הלסת) היא מצב שכיח המעיד בדרך כלל על הפרעה בניקוז הרוק. הגורמים העיקריים הם חסימה מכנית על ידי "אבן" בצינור הבלוטה (הגורמת לכאב המתגבר בזמן האוכל), או דלקת זיהומית. במקרים בהם הנפיחות מופיעה כגוש שגדל בהדרגה וללא כאב, יש לבצע בירור לשלילת גידול, כאשר הנתונים מראים כי רוב הממצאים בבלוטות אלו הם שפירים. האבחון אצל רופא מומחה א.א.ג כולל בדיקה פיזיקלית והדמיה (אולטרסאונד). הטיפול נקבע בהתאם לממצא: החל מטיפול

גילוי של "קשרית" (Nodule) בבלוטת התריס הוא אחד המצבים השכיחים ביותר באנדוקרינולוגיה ובכירורגיית ראש-צוואר. למעשה, מחקרים מראים כי בביצוע בדיקות אולטרסאונד ברזולוציה גבוהה, ניתן למצוא קשריות אצל כ-50% מהאוכלוסייה הבוגרת. עבור המטופל, הרגע בו הרופא מבשר שיש "גוש בצוואר" הוא רגע מלחיץ המלווה בחוסר ודאות. כמנהל מחלקה המטפל במקרים אלו מדי יום, חשוב לי לעשות סדר במידע: מהי המשמעות האמיתית של הממצא? כיצד אנו כרופאים מדרגים את רמת הסיכון? ומתי באמת נדרשת התערבות כירורגית? מהי קשרית ו

תחום האונקולוגיה של הראש והצוואר (Head and Neck Oncology) מאגד בתוכו מגוון רחב של גידולים המתפתחים באיברים השונים באזור זה, לרבות הגרון, בלוטת התריס, בלוטות הרוק, הלשון והלוע. אבחון מדויק ומוקדם הוא המפתח לריפוי, והטיפול המודרני משלב כירורגיה מדויקת עם טכנולוגיות מתקדמות לשימור איברים ותפקוד. מטרת מאמר זה היא לספק מידע רפואי מקיף על סוגי הממאירות הנפוצים, נורות האזהרה המחייבות בדיקה, ותהליך הטיפול המקובל. סוגי הממאירות הנפוצים באזור הצוואר גידולי ראש-צוואר נחלקים למספר קטגורי

ניתוח לכריתת בלוטת התריס (Thyroidectomy) הוא הליך כירורגי שכיח ובטוח, המבוצע במטרה לטפל במגוון מצבים רפואיים, החל מקשריות שפירות וזפק (Goiter) ועד לגידולים ממאירים. מטרת מאמר זה היא לפזר את הערפל סביב תקופת ההחלמה, ולספק מידע רפואי מקיף על הצפוי לכם בימים, בשבועות ובחודשים שלאחר הניתוח, מתוך הניסיון הקליני שנצבר במחלקה ובמרפאה. שלב ראשון: 24 עד 48 השעות הראשונות (אשפוז ושחרור)  מיד לאחר הניתוח, המטופל מועבר לחדר התאוששות ומשם למחלקה. בשעות אלו הצוות הרפואי מנטר מספר מדדים קרי

בדיקת אנדוסקופיה באמצעות סיב אופטי גמיש (Fiberoptic Endoscopy) היא אחת הבדיקות החשובות והשכיחות ביותר ברפואת אף אוזן גרון מודרנית. בדיקה זו מאפשרת לרופא לקבל תמונה ברורה, חדה ובזמן אמת של איברים פנימיים שאינם ניתנים לצפייה בבדיקה רגילה, כגון חלל האף האחורי, הלוע, בסיס הלשון ומיתרי הקול. מטרת מאמר זה היא להסביר את מהלך הבדיקה, הסיבות לביצועה והמידע הרפואי שניתן להפיק ממנה. מתי נדרשת בדיקת סיב אופטי? הרופא ימליץ על ביצוע הבדיקה כאשר יש צורך בבירור מעמיק של תלונות הקשורות לדרכי