בלוטת התריס היא איבר קטן יחסית הממוקם בקדמת הצוואר, אך השפעתה על תפקוד הגוף כולו היא עצומה. היא אחראית על הפרשת הורמונים המווסתים את קצב חילוף החומרים, רמת האנרגיה, פעילות הלב, מצב הרוח ומשקל הגוף. כאשר מתפתחת דלקת בבלוטת התריס (Thyroiditis), האיזון העדין הזה עלול להשתבש, והתסמינים המופיעים בעקבותיו עשויים להיות מבלבלים ומדאיגים כאחד. מהי דלקת בבלוטת התריס? חשוב להבין כי דלקת בבלוטת התריס אינה מחלה אחת, אלא קבוצה של מצבים רפואיים בעלי גורמים שונים. ישנן דלקות המופיעות בעקבות

בלוטת התריס (התירואיד) היא איבר קטן הממוקם בקדמת הצוואר, אך השפעתה על המערכות הפיזיולוגיות היא מכרעת. הבלוטה אחראית על ייצור הורמונים המווסתים את קצב חילוף החומרים, תפקוד הלב, מאזן האנרגיה וטמפרטורת הגוף. כאשר הבלוטה פועלת ביתר ומפרישה כמות עודפת של הורמונים – מצב קליני המכונה היפרתירואידיזם – נוצר חוסר איזון רב-מערכתי העלול להוביל לפגיעה משמעותית באיכות החיים ובבריאות המטופל. מאמר זה נועד להנגיש את המידע הרפואי אודות הסימנים הקליניים, דרכי האבחון והאפשרויות הטיפוליות, תוך ש

מאת: ד"ר שלמה מרחבי סידן (Calcium) הוא מהמינרלים החיוניים והדומיננטיים ביותר בגוף האדם. בעוד שרוב הציבור מקשר אותו לבריאות השלד והשיניים, תפקידיו הפיזיולוגיים רחבים בהרבה: הוא קריטי להתכווצות שריר הלב, להולכה עצבית תקינה, לתהליכי קרישת הדם ולפעילות אנזימטית רב-מערכתית. בשל חשיבותו, הגוף מקיים מנגנון ויסות הורמונלי הדוק השומר על רמת סידן בטווח צר מאוד. כאשר איזון זה מופר ורמת הסידן עולה מעל הערכים התקינים, נוצר מצב רפואי הנקרא היפרקלצמיה (Hypercalcemia) . מדובר בפתולוגיה שכיחה

מאת: ד"ר שלמה מרחבי תת-פעילות של בלוטת התריס (Hypothyroidism) היא אחת ההפרעות האנדוקריניות השכיחות ביותר ברפואה המודרנית. על אף שכיחותה הגבוהה, במקרים רבים היא מאובחנת באיחור ניכר. הסיבה לכך טמונה באופיו ההדרגתי של המצב; הסימנים הקליניים מתפתחים באיטיות, לעיתים בצורה עדינה ולא ספציפית, ולכן מטופלים רבים מייחסים אותם לעייפות כרונית, סטרס, גיל או שינויים באורח החיים. כמנתח ראש-צוואר, אני פוגש לא מעט מטופלים המגיעים לבירור צווארי מסיבה אחרת לחלוטין, ובמהלך ההערכה הקלינית מתגלים

מאת: ד"ר שלמה מרחבי חלל הפה מהווה מערכת ביולוגית רגישה ומשמעותית, המשמשת כאינדיקטור מרכזי למצבו הבריאותי הכללי של המטופל. נגעים המופיעים על גבי הלשון, החיך או רירית הלחי נתפסים לעיתים קרובות כהפרעה חולפת, אך מבחינה רפואית, כל שינוי ברקמה מחייב בחינה קלינית יסודית. אחד הממצאים השכיחים בתחום זה הוא הפפילומה האוראלית (Oral Papilloma) – גידול אשר ברוב המכריע של המקרים מוגדר כשפיר, אך טומן בחובו משמעויות אבחנתיות רחבות. מהי פפילומה בחלל הפה? הפפילומה היא נגע אפיתליאלי המאופיין במר

מאת: ד"ר שלמה מרחבי בלוטת התריס (Thyroid Gland) היא איבר קטן בעל השפעה מכרעת על המערכת הפיזיולוגית כולה. הבלוטה, הממוקמת בקדמת הצוואר תחת הגרוגרת, אמונה על ייצור הורמונים חיוניים המווסתים את חילוף החומרים, רמת האנרגיה, קצב הלב, משקל הגוף ותפקודים רב-מערכתיים נוספים. על אף שהמונח עלול להישמע מדאיג, במקרים רבים מדובר במצב שפיר, אולם כזה המחייב הערכה רפואית יסודית ומעקב מקצועי. מהו גויטר ואילו גורמים מובילים להתפתחותו? המונח "גויטר" מתייחס להגדלה של בלוטת התריס ללא קשר לאטיולוגי

מטופלים רבים שואלים האם יש צורך במעקב, באיזו תדירות, ומתי נכון לפנות לכירורג ראש־צוואר להערכה נוספת. למרות שמרבית הקשריות אינן מסוכנות, מעקב נכון הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי האחראי. ד"ר שלמה מרחבי , מנהל מחלקת אף אוזן גרון וכירורגיית ראש־צוואר במרכז הרפואי זיו, מרצה בפקולטה לרפואה ואחראי הוראה ומדריך קליני של סטודנטים לרפואה באוניברסיטת בר אילן, עוסק מזה שנים רבות באיבחון, טיפול ומעקב אחר מטופלים עם קשריות בבלוטת התריס. ניסיונו הקליני הרחב מאפשר גישה מדויקת ומאוזנת, המשל

אחד הסיכונים הידועים בניתוח בלוטת התריס הוא פגיעה בעצב החוזר (Recurrent Laryngeal Nerve), העצב האחראי על תנועת מיתרי הקול. מטופלים רבים השוקלים ניתוח בלוטת התריס שואלים בצדק: מה הסיכון לצרידות? וכיצד ניתן לצמצם אותו? שמירה על שלמות העצב החוזר מהווה אבן יסוד בביצוע בטוח של ניתוחי בלוטת התריס. פגיעה בעצב עלולה להוביל לדיספוניה (צרידות) משמעותית, הפרעת בליעה ואף פגיעה נשימתית במקרים דו־צדדיים. לכן, כל שלב בניתוח מחייב תכנון מוקדם, היכרות מעמיקה עם האנטומיה וטכניקה עדינה המבוצעת

בדיקת אולטרסאונד צוואר, ובפרט אולטרסאונד בלוטת התריס, הפכה בשנים האחרונות לכלי מרכזי באבחון מחלות באזור הראש והצוואר. יותר ויותר מטופלים שואלים האם ניתן לבצע את הבדיקה ישירות אצל כירורג ראש־צוואר, ומה היתרון בכך שהרופא המטפל מבצע את ההדמיה בעצמו כחלק מהבדיקה הקלינית. בעשורים האחרונים חלה התקדמות דרמטית ביכולת ההדמיה של אזור הראש והצוואר, אך אחת המהפכות המשמעותיות מתרחשת דווקא בתוך חדר הבדיקה עצמו: שילוב אולטרסאונד צוואר כחלק בלתי נפרד מהבדיקה הפיזיקלית שמבצע מנתח ראש־צוואר. ה

פתח דבר מאת ד"ר שלמה מרחבי "מטופלים רבים מגיעים אלי עם חשש מובן – לא מהניתוח עצמו, אלא מהחיים שאחריו. השאלות על שינויים בקול, על רמת הסידן ועל התלות בתרופות הן חלק בלתי נפרד מההכנה לניתוח. חשוב לי להבהיר: רוב התופעות שלאחר הסרת הבלוטה הן זמניות וחולפות, ואלו הדורשות התייחסות קבועה ניתנות לאיזון מלא בעזרת ליווי מקצועי. הידע המוקדם שריכזתי כאן נועד לעזור לכם להבין את תהליך ההחלמה ולנהל אותו בצורה רגועה ובטוחה." קראו כאן עוד על - ניתוח להסרת בלוטת התריס תהליך ההתאוששות לאחר הסרת

פתח דבר מאת ד"ר שלמה מרחבי "ככירורג ראש צוואר, אני מודע לכך שמעבר להצלחה הרפואית של הניתוח, למטופלים שלי חשובה מאוד גם התוצאה האסתטית. הצוואר הוא אזור גלוי, וצלקת בולטת עלולה להוות תזכורת יומיומית לניתוח. הגישה הטיפולית שלי משלבת בין דיוק כירורגי לבין הקפדה על אסתטיקה גבוהה. אני מאמין שצלקת היא לא 'גזירת גורל', תכנון נכון של החתך, שימוש בטכניקות סגירה מתקדמות וליווי המטופל בשלבי ההחלמה, מאפשרים להגיע לתוצאה שבה הצלקת הופכת כמעט לבלתי נראית." החשש מהופעת צלקת אחרי ניתוח בלוטת

פתח דבר מאת ד"ר שלמה מרחבי "גילוי של נפיחות או גוש חדש באזור הצוואר הוא אירוע שמעורר דאגה אצל כל אדם. ככירורג ראש צוואר, אני נתקל במקרים אלו מדי יום, וחשוב לי להבהיר בפתח הדברים: ברוב המקרים, גושים בצוואר הם ממצאים שפירים – כמו קשריות לימפה מוגדלות עקב דלקת או ציסטות מולדות. עם זאת, הצוואר הוא אזור אנטומי מורכב המכיל את בלוטות הרוק, בלוטת התריס, כלי דם וקשריות לימפה. לכן, כל גוש שאינו חולף תוך זמן קצר מחייב בירור רפואי יסודי. המטרה שלנו היא להבין את מקור הגוש במהירות ובדיוק,

פתח דבר מאת ד"ר שלמה מרחבי "אבחנה של גידול בבלוטת התריס היא רגע מטלטל עבור כל אדם. המחשבות הראשונות נודדות לרוב אל הלא נודע ואל החשש מהליכים כירורגיים מורכבים. הניסיון שלי כמנהל מחלקה וככירורג ראש צוואר לימד אותי שהכלי הטיפולי החשוב ביותר, עוד לפני הניתוח עצמו, הוא הידע. אני מאמין ששותפות מלאה בין הרופא למטופל, המבוססת על הבנה של שלבי הטיפול והסרת אי-הוודאות, היא המפתח להצלחה. בחרתי לרכז כאן עבורכם את התשובות לשאלות הבוערות ביותר שעולות בחדר הבדיקה, כדי שתוכלו להגיע לתהליך הט

ירידה ברמת הסידן בדם (היפוקלצמיה) היא תופעה מוכרת שעשויה להתרחש לאחר ניתוח לכריתה מלאה של בלוטת התריס. הסיבה לכך אינה קשורה לבלוטת התריס עצמה, אלא ל-4 בלוטות זעירות הנקראות "בלוטות יותרת התריס" (פרא-תירואיד) הצמודות אליה מאחור ואחראיות על וויסות הסידן בגוף. במהלך הניתוח, בלוטות אלו עלולות לעבור "הלם" זמני או שאספקת הדם אליהן מופרעת קלות, מה שגורם להן להפסיק לתפקד לזמן קצר. התסמין העיקרי שהמטופל ירגיש הוא נימול (תחושת נמלים) בקצות האצבעות או סביב השפתיים. חשוב להרגיע: ברוב המ

כריתה מלאה של בלוטת התריס היא ניתוח שבו מסירים את כל רקמת הבלוטה (שתי האונות והגשר המחבר ביניהן). הליך זה נדרש בדרך כלל במקרים של סרטן בלוטת התריס, כאשר ישנו חשד גבוה לממאירות בשני צדי הבלוטה, או במצבים שפירים שבהם הבלוטה מוגדלת מאוד (זפק רב-קשרי) ולוחצת על קנה הנשימה והוושט. המשמעות העיקרית של הניתוח עבור המטופל היא הצורך בנטילת טיפול תרופתי קבוע: מכיוון שהגוף מפסיק לייצר את הורמון התירואיד באופן עצמאי, יש ליטול כדור אחד ביום (תחליף הורמונלי) לכל החיים. חשוב להרגיע ולהדגיש:

כריתה חלקית של בלוטת התריס (הנקראת גם כריתת אונה או המי-תירואידקטומיה) היא הליך כירורגי שבו מסירים רק את מחצית הבלוטה – האונה שבה נמצא הממצא החשוד או הגוש המפריע – תוך השארת האונה השנייה הבריאה במקומה. ניתוח זה מתבצע לרוב כאשר ישנו גוש (קשרית) שטיבו אינו ברור, או במקרה של גוש שפיר גדול הלוחץ על הקנה והוושט. היתרון הגדול של כריתה חלקית על פני כריתה מלאה הוא הסיכוי הגבוה לשמר את התפקוד ההורמונלי הטבעי של הגוף: ברוב המקרים, האונה שנותרה מסוגלת לייצר מספיק הורמונים עבור הגוף כולו

תקציר: נפיחות בבלוטת הרוק (לרוב בבלוטת הפרוטיד ליד האוזן, או בבלוטת תת-הלסת) היא מצב שכיח המעיד בדרך כלל על הפרעה בניקוז הרוק. הגורמים העיקריים הם חסימה מכנית על ידי "אבן" בצינור הבלוטה (הגורמת לכאב המתגבר בזמן האוכל), או דלקת זיהומית. במקרים בהם הנפיחות מופיעה כגוש שגדל בהדרגה וללא כאב, יש לבצע בירור לשלילת גידול, כאשר הנתונים מראים כי רוב הממצאים בבלוטות אלו הם שפירים. האבחון אצל רופא מומחה א.א.ג כולל בדיקה פיזיקלית והדמיה (אולטרסאונד). הטיפול נקבע בהתאם לממצא: החל מטיפול

גילוי של "קשרית" (Nodule) בבלוטת התריס הוא אחד המצבים השכיחים ביותר באנדוקרינולוגיה ובכירורגיית ראש-צוואר. למעשה, מחקרים מראים כי בביצוע בדיקות אולטרסאונד ברזולוציה גבוהה, ניתן למצוא קשריות אצל כ-50% מהאוכלוסייה הבוגרת. עבור המטופל, הרגע בו הרופא מבשר שיש "גוש בצוואר" הוא רגע מלחיץ המלווה בחוסר ודאות. כמנהל מחלקה המטפל במקרים אלו מדי יום, חשוב לי לעשות סדר במידע: מהי המשמעות האמיתית של הממצא? כיצד אנו כרופאים מדרגים את רמת הסיכון? ומתי באמת נדרשת התערבות כירורגית? מהי קשרית ו

תחום האונקולוגיה של הראש והצוואר (Head and Neck Oncology) מאגד בתוכו מגוון רחב של גידולים המתפתחים באיברים השונים באזור זה, לרבות הגרון, בלוטת התריס, בלוטות הרוק, הלשון והלוע. אבחון מדויק ומוקדם הוא המפתח לריפוי, והטיפול המודרני משלב כירורגיה מדויקת עם טכנולוגיות מתקדמות לשימור איברים ותפקוד. מטרת מאמר זה היא לספק מידע רפואי מקיף על סוגי הממאירות הנפוצים, נורות האזהרה המחייבות בדיקה, ותהליך הטיפול המקובל. סוגי הממאירות הנפוצים באזור הצוואר גידולי ראש-צוואר נחלקים למספר קטגורי

ניתוח לכריתת בלוטת התריס (Thyroidectomy) הוא הליך כירורגי שכיח ובטוח, המבוצע במטרה לטפל במגוון מצבים רפואיים, החל מקשריות שפירות וזפק (Goiter) ועד לגידולים ממאירים. מטרת מאמר זה היא לפזר את הערפל סביב תקופת ההחלמה, ולספק מידע רפואי מקיף על הצפוי לכם בימים, בשבועות ובחודשים שלאחר הניתוח, מתוך הניסיון הקליני שנצבר במחלקה ובמרפאה. קראו עוד על ניתוח להסרת בלוטת התריס >> שלב ראשון: 24 עד 48 השעות הראשונות (אשפוז ושחרור) מיד לאחר הניתוח, המטופל מועבר לחדר התאוששות ומשם למחלקה. בשע